פסק-דין בתיק ת"א 2703-08

רקע כללי בתמצית

1.         התובע יליד 8.2.84 הגיש תובענה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה -1975 (להלן :"החוק") וזאת בגין תאונה בה נפגע ואשר ארעה ביום 26.3.05.

            התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל ").

2.         אין חולק בדבר חבותה של הנתבעת לפצות את התובע על נזקיו והמחלוקת מתמקדת בגובה הנזק ושיעור הפיצוי לו זכאי התובע.

3.         בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי במועד התאונה עת רכב התובע על קטנוע, נפגע הוא בתאונת דרכים (ר' נספח א') ועקב התאונה נחבל בכל חלקי גופו, נגרמו לו שברים בשוק ובכף רגל שמאל והוא אושפז בבית החולים למשך 5 ימים בהם עבר ניתוח של קיבוע שברים (ר' נספח ב').

4.         עוד נטען בכתב התביעה כי עקב התאונה היה התובע בחופשת מחלה תקופה ארוכה של למעלה מ-17 חודשים (ר' נספחים ג' ו-ד'), עבר טיפולים פיזיותרפיים ממושכים ואף במועד הגשת התביעה היה מוגבל במציאת מקום עבודה.

הנכות הרפואית

5.         כפי שנטען בכתב התביעה, ביום 27.6.07 לאחר שהתובע נבדק פעמים מספר על ידי ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי, לרבות וועדת עררים,  נקבעה נכותו הסופית בשיעור 14.5% (ר' נספח ה'). הוועדה לא מצאה להפעיל את תקנה 15. הנכות הנ"ל בתוקף החל מיום 1.9.06.

            בפרוטוקול הוועדה הרפואית מיום 27.6.07 צוין כי 10% מן הנכות הינם בהתאם לסעיף 49 (4)  לתקנות (קביעת דרגת נכות) - Metatarsalgia טראומטית אחרי דפורמציה של הקשת הרוחבית, ו-4.5% נוספים הינם בהתאם לסעיף 75 (1) א-ב מותאם,בגין צלקות.

הנכות שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי לעיל הינה נכות על פי דין, בהתאם לסע' 6 (ב) לחוק.

6.         הלכה היא כי הנכות הרפואית שנגרמת לאדם עקב פגיעת גוף אינה זהה לנכות התפקודית. הנכות התפקודית נקבעת על ידי ביהמ"ש בהתאם למגבלות התפקודיות שנגרמו לנפגע כתוצאה מהנכות הרפואית. ביהמ"ש נותן דעתו לגילו של הנפגע, השכלתו, ניסיונו, עיסוקו לפני התאונה ולשאלה אם היה לו מקצוע לפני התאונה ולאפשרות שלו להמשיך ולעסוק במקצוע לאחר התאונה. המדובר בקביעה סוביקטיבית המתייחסת לנפגע מסוים (ר' ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי פ"ד נב (3) 792; ע"א 646/77 לוי נ' עמיאל פ"ד לב (3) 589).

            כפי שצוין לעיל, הועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי לא מצאה להפעיל את תקנה 15 בעניינו של התובע עקב חזרתו לעבודה ומסוגלותו לעבוד. אף התובע בעדותו בפניי ציין, כי לאחרונה שב למעגל העבודה והוא משתכר סך של כ- 7,000 ש"ח. התובע הינו בחור צעיר בן כ- 27.5 במועד פסק הדין, דרכו המקצועית טרם התגבשה ובשים לב לתחומי עיסוקו כפי שפורטו בתצהירו ובמהלך עדותו ועל רקע התאונה הקודמת שעבר בגינה הושתלו פלטינות ברגלו (ר' גם סע' 38 להלן) מצאתי לקבוע את נכותו התפקודית בשיעור של 8.5%.

הנכות שנקבעה לתובע על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין הצלקות, בשים לב למהות וסוג עיסוקיו בעבר ובהווה, אינה נכות תיפקודית.

ראיות הצדדים

7.         התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מיום 7.3.10 ותצהיר משלים מיום 15.11.10.

בדיון שהתקיים ביום 4.1.11 הסכימו הצדדים כי המסמכים שצורפו לתצהירי התובע יהוו חלק ממוצגיו בתיק (עמ' 3 שו' 11-15).

8.         בהתאם להסכמת נוספת של הצדדים במהלך הדיון, הגישה הנתבעת ביום 16.2.11 תעודות עובד ציבור שנתקבלו במשרד בא כוחה מענף נפגעי עבודה, ענף אבטלה, מחלקת הבטחת הכנסה, מחלקת שיקום ושירות התעסוקה (ר' נספחים א'-ה' להודעה).

9.         ביום 4.1.11, כאמור, ולאחר שב"כ הנתבעת התנגד לכל שינוי והרחבת חזית מעבר לנטען בכתב התביעה, תוך שהוא ממקד את דבריו ביחס לסעדים שקיבלו ביטוי בתצהיר ולא נתבעו בכתב התביעה (ר' עמ' 5 לפרוטוקול שו' 1-3), נחקר התובע על ידי ב"כ הנתבעת והשיב לשאלותיו כמפורט בעמ' 5-10 לפרוטוקול.